1-1-13
ערב קרטליים בג'יאפ 1-1-13
לאחר שלקאן הוצא מרשימת האנליטיקאים
של ה- IPA
שעורכים אנליזות לקנדידטים, באקט
הייסוד של האסכולה שלו ב1964 הוא יוצר, כאופן להוציא לפועל את העבודה
באסכולה -את הקרטל.
במרץ 1980, לאחר שפרק לקאן את האסכולה שלו EFP הוא
משיב את ה" איבר הבסיסי" מאקט הייסוד ומדייק את הפורמליזציה של
הקרטל בשדה של הסיבה הפרוידיאנית .
במאמרו "הקרטל כסובייקט",
גיל כרוז עושה רפרנס לתאוריית טורינו על האסכולה כסובייקט "של מילר, מאמר בו
דנו לאחרונה בגיאפ.
מה מאפשר להכניס לתאוריה של קבוצה את
הסובייקט? איזו מין קבוצה היא זו ?
מהו המקום של ה+1 ביחס לקרטל
כקבוצה?
מה בין הפונקציה של ה+1 לפונקציה של
הפסיכואנליטיקאי?
בהרצאה שניתנה על ידי פיליפ לסניה תחת
הכותרת של" רגעים של פאס" במסגרת פעילות בגיאפ{ מפורסם בפסיכואנליזה
מספר 10} כאשר הוא מדבר על רגע של פאס, בו בקרטל של הפאס , בהמשך להבניות
שונות של חברי הקרטל , ישנה הבנייה נוספת +1,הוא אומר:
." ......אין משהו אחד שעושה
אותה הבנייה בתוך הקרטל. אך לאט לאט זה יוצר תמימות דעים. ואולי בגלל זה תמימות
דעים היא חשובה, כי היא חישוב של רבים. זאת אינה הצבעה דמוקרטית וזה מה שהדמוקרטיה
עושה, שיש הבנייה אחת אשר גורמת לכך שכולם יסכימו, וזה מסביר אולי את החשיבות של
מה שפרויד כינה המסה האנליטית, דהיינו החשיבות של הקבוצה בתוך כל העברה. בתוך כל
העברה ישנו באופק , המימד של הנאום האנליטי. ואין נאום אנליטי ללא קבוצה
אנליטית.
יש שתי המשגות של הנאום האנליטי. אם
אנחנו נשארים ב-S1ים נפרדים, היכן שכל פסיכואנליטיקאי יש לו את הקריאה שלו של
הטקסט וכל אנליטיקאי יש לו ההתנסות שלו, או שכולם יחד מסכימים ביחס לקריאה
אחת...הקריאה הזאת שעושה שאין אלא אחד, מאפשרת לומר שיש קריאה אחת ברגע מסויים. מה
שאנו מבקשים מהשיח האנליטי הוא שברגע אחר ממציאים אותה שוב מחדש וכך תהיה קריאה
אחת ופרוש אחד, אחד בזמן לא בחלל. ובכן בסופו של דבר זוהי הלוגיקה של הפאס.
ניתן לצפות שהקריאה האחת הזו, נקודת המוצא שלה היא הבלתי ניתן לקריאה בתוך
ההתנסות......"
חברים,
עמיתים ב-1.1.2013- יתקיים ערב קרטלים בבית הגיאפ בתל-אביב רחוב לבנון 37
ב-20:15 שם נוכל להמשיך. ולהרים כוסית לשנה אזרחית חדשה
שרון זוילי כהן - מזכירות קרטלים
ועד הג'יאפ