הזמנה
12.11.2103 בבית הסופר ברחוב קפלן 6 בתל אביב, בשעה 20:00
מפגש עבודה בנושא הטראומה:
Le sujet est là, au lieu de cette chose obscure
qu’on appelle tantôt trauma, tantôt plaisir exquis.Jacques Lacan
qu’on appelle tantôt trauma, tantôt plaisir exquis.Jacques Lacan
הסובייקט נמצא שם, במקום של הדבר החשוך הזה
הנקרא פעם טראומה, פעם הנאה נשגבת
ז'אק לאקאן
Il y a une théorie spontanée du traumatisme.
Ce qui ne pouvait arriver, est arrivé.
Impensable ! Inimaginable ! Insupportable ! Trop.
Christiane Alberti, Marie-Hélène Brousse
קיימת תיאוריה ספונטאנית על הטראומה: מה שאמור היה לא לקרות - הרגע אירע.
בלתי ניתן לחשוב! בלתי ניתן לדמיין! בלתי נסבל! יותר מדי!
קריסטיאן אלברטי ו- מרי הלן ברוס
כאשר שאלתי את קריסטין אלברטי: מה עם הטראומה, ברגע שהפוסט טראומה זה לא זה, כי זה post, אחרי הדבר?
היא ענתה לי שהטראומה היא קונטינגנטית.
יכולתי לענות לה שגם האהבה. יש כאן כביש דו סיתרי. כיוון אחד למפגש אהבה וכיוון שני לטראומה.
או אולי זהו אותו כיוון? שאלה.
בכל מקרה, מתעניינים בטראומה כי יש איזור משותף עם חיי אהבה. תגיד לי את התיאוריה שלך על הקונטינגנטי ואיך אתה קושר אותה לטראומה, ואז גם בדרך אגב על חיי אהבה.
מרקו מאואס
מוצא חן בעיני הקישור המיידי שעושה מרקו בין הטראומה לבין האהבה.
על גבי תשובתה של קריסטיאן אלברטי: "יכולתי לענות לה שגם האהבה".
למה לא? אלא שבמרובע שמשרטט עבורנו מילר לא מופיעה הטראומה בשום קודקוד.
יש התענגות - חרדה - איווי - אהבה... היכן הטראומה? האהבה מופיעה כתחנת מעבר אחת בין ההתענגות והאיווי, תחנת המעבר השנייה היא החרדה. כיצד נאמוד את הטראומה ביחס לרומבוס הזה?
אפשר שכל הבניין הזה איננו כי אם הדליריום שמוצע לנו כבית מגורים מוצק, בשכירות, בדמי מפתח, או בקנייה, שבתוכו אנו ממשכנים את חיינו על מנת שבבוא העת בשעת הצורך נוכל לפדות אותם כדי לקבל חיים שניים, שלישיים, וכה הלאה, כמו במשחקי המחשב בהם צוברים הילדים "חיים" שמאפשרים להם "למות" מספר פעמים.
כלומר, הטראומטי אורב איכשהו, אף שהוא איננו עד שהוא שישנו, אך משהוא ישנו הוא כבר פוסט, פוסט שאיננו כי אם עדות לפרה
שלו כ- non-realized . אם כך, אם החרדה לא משקרת לעומת האהבה האם אפשר שלעומת הטראומטי היא מעט פחות "לא משקרת"? שכן בכול זאת החרדה נמצאית במבנה.
גבריאל דהאן
גבריאל דהאן
הג'יאפ פותח את שנת הפעילות 2013-2014 עם ערב של דיון בנושא הטראומה:
מושג הטראומה הוא מעין קבוע בכתבים של פרויד בהוראה של ז'אק לאקאן, בפסיכואנליזה בכלל, ובפראקטיקות השונות של בריאות הנפש.
האם המושג השתנה? האם הקליניקה של טראומה השתנתה? האם המשיכה לאירוע טראומתי גברה?
השאלה המכנסת אותנו ביום זה היא "מה יש לאורינטצייה הלאקאניאנית לומר על הטראומה כאן והיום"?
הדוברים העיקריים: גבריאל דהאן ומרקו מאואס
נשמח כמובן בהשתתפותם של כל החברים והמתעניינים.
הטקסטים שמהווים בסיס לדיון מצורפים מטה.
המפגש יתקיים ביום 12 בנובמבר 2013 בשרה 20:00 בבית הסופר, רחוב קפלן 6 תל אביב.
בברכה, ועד הג'יאפ
