בהדרכה כל פעם אני מנסה לנסח מחדש מקרה, להעביר בעיה, קלינית, אתית, לוגית, של מקום
שלי בהעברה, של הכוונת הריפוי, שמעוררת אצלי סימן שאלה. במקרה הכי טוב אני מקבל כתשובה שאלה מנוסחת באופן פשוט, מפתיעה, או בעיה
חדשה שמאפשרת לי בחלק ב' לחזור להדרכה בסיבוב שני.
מה מיקומה של ההדרכה ביחס לאיווי של האנליטיקאי?
ה״איווי של האנאליטיקאי״ איננו substance, אלה, כפי שהמילה אומרת, איווי. הקשר בין ההדרכה לבין האיווי, כך ופשוט,הנו
קשר שכבר כדאי לציין. איווי לישון? זהו האיווי שפרויד מיקם בבסיס של החלום. כאן יש
משהו, כנראה, אחר. על פי הנסיון שלי, האי נחת בהדרכה, כלומר, המפגש עם הקיר של השפה,
עם הקשיים ״לתת לדעת״ (״faire savoir") כנגד הדחף ל״לדעתלעשות״ ("savoir faire") כפי שאומר אריק לורן באופן כל כך מבהיר,
מעורר איווי חדש. זהו איווי שמתגורר לבטח לא רחוק מהאיזור של
האיווי של האנאליטיקאי, שאלה שמקבלת כל פעם תשובות שונות.